פסק-דין בתיק ס"ע 33277-03-11

פתיח ותשתית עובדתית

1.                עניינו של תיק זה במחלוקת על זכויות סוציאליות.

2.                מטעם התובע העיד הוא עצמו. מטעם הנתבעת העיד מנהלה מר שלמה רביב.

3.                להלן עובדות הרקע, כפי שעלו מהעדויות שנשמעו בפניי:

א.                  הנתבעת - צמרת י.ש כ"א שמירה ואחזקות בע"מ - הייתה בתקופה הרלוונטית קבלן כוח אדם, כמשמעותו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו - 1996 (להלן: חוק העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם; ראו בקשר לכך את סעיף 2 לכתב התביעה וסעיף 4 לסיכומי הנתבעת).

ב.                  התובע, מר יוני קרן, עבד בנתבעת החל מיום 1.5.07 ועד ליום 30.4.10. במהלך כל תקופת עבודתו הוצב במלון "השרון" בהרצליה (להלן: המלון), וביצע עבודות כפיים (ניקיון, שטיפת כלים וכיו"ב).

ג.                   התובע קיבל שכר שעתי, בהתאם לשכר המינימום (בתקופה האחרונה לעבודתו - סך של 20.70 ש"ח לשעה). שכרו הממוצע ב - 12 חודשי עבודתו האחרונים עמד על סך של 3,298 ש"ח לחודש (כפי שחושב על ידו ולא נסתר; תלושי שכרו החל מחודש ספטמבר 2007 צורפו לכתב התביעה). היקף משרתו עמד על 91% (לפי חישוביו שלא נסתרו).

ד.                  מעבר לשכר היסוד, וגמול שעות נוספות מעת לעת, התובע קיבל דמי הבראה בסך של 615 ש"ח בחודש יולי 2008, 615 ש"ח בחודש אפריל 2009 ו - 816 ש"ח בחודש דצמבר 2009. פרט לכך, ולדמי מחלה מעת לעת, לא קיבל זכויות סוציאליות נוספות.

ה.                  החל מיום 1.5.10 ממשיך התובע את עבודתו במלון, תוך יחסי עובד- מעביד ישירים מולו, מבלי שבוצע מולו "גמר חשבון" על ידי הנתבעת.

4.                התובע העיד כי פוטר על ידי הנתבעת, לאחר שהודיעה לו כי יסיים עבודתו במסגרתה ביום 30.4.10 " וכי החל מיום 1.5.10 הוא יועסק על ידי בית המלון כעובד המלון" (סעיף 5 לכתב התביעה, שאומץ על ידי התובע בתחילת עדותו). בחקירתו פירט כי " יום אחד קראה לי מנהלת כוח האדם של המלון אורלי בוארון למשרד, אמרה לי מזל טוב אתה עובר לעבוד דרך המלון, אמרה לי לחתום על כמה טפסים (כרטיס עובד והודעה בדבר תנאי עבודה, ת/2-ת/3 - ס.ד.מ), הייתי תמים וחתמתי... אף אחד מצמרת לא דיבר איתי על המעבר ולא קיבלתי שום מסמך מצמרת" (עמ' 5 לפרוטוקול).

בחקירתו הנגדית אישר התובע כי הסכים להצעתה של גב' בוארון, לעבור להיות עובד ישיר של המלון (עמ' 6).

5.                התובע צירף מכתב שקיבל בא כוחו מבאת כוחו של המלון, ביום 17.1.12 (ת/1), ולפיו הוסכם בעל פה בין הנתבעת לבין המלון " כי חברת צמרת תערוך למרשך גמר חשבון מלא ותשלם לו פיצויי פיטורים, וכי הוא ייקלט במלון כעובד חדש, ללא כל ותק קודם". עם זאת, לא הוגש מסמך כלשהו בתמיכה לכך, ולא זומן נציג מטעם המלון על מנת להעיד על נסיבות קליטתו של התובע כעובד המלון וביוזמת מי.

התובע הדגיש כי כאשר פנה למלון הופנה לנתבעת לצורך קבלת פיצויי הפיטורים ממנה, ולהיפך. עוד צירף תלוש שכר שקיבל מהמלון (ת/4), ולפיו מועד תחילת עבודתו הינו מאי 2010.

6.                התובע העיד עוד כי לא קיבל את מלוא הזכויות הסוציאליות המגיעות לו בהתאם לחוקי המגן וצו ההרחבה בענף המלונאות - הפרש דמי הבראה, פדיון חופשה, דמי חגים, דמי נסיעות ופיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה.

לדבריו, אמנם הוסע בבוקר מביתו למלון, אך בסיום העבודה " לקחו אותי מהמלון עד תחנה מרכזית נתניה, משם הייתי צריך לנסוע לבד" ולכן נאלץ לנסוע באוטובוס מהתחנה המרכזית לביתו בעלות של 5 ש"ח ליום (עמ' 5 לפרוטוקול; בכתב התביעה צוין כי העלות עמדה על 4.90 ש"ח). התובע הוסיף כי " אם זה היה משמרת ערב, כולל שבתות וחגים, היו לוקחים אותי בדרך חזרה עד הבית" (שם). באשר לחופשה הדגיש התובע, כי " לא לקחתי בכלל ימי חופשה, הייתי עובד כל יום" (שם), למרות שבתלוש השכר של חודש ינואר 2009 נרשם כי ניצל את כל חופשתו (19 יום).

7.                מר שלמה רביב, מנהל הנתבעת, הכחיש כי התובע פוטר והעיד כי " הנתבעת לא הודיעה לעובד בשום צורה כי הוא פוטר... העובד עבר להיות עובד המלון על פי דרישה של המלון, ואי לכך זכויות הוותק שלו עברו למלון" (סעיף 4 לכתב ההגנה, אשר אומץ על ידי מר רביב בתחילת עדותו). בחקירתו פירט כי " המלון פנה אלי סמוך למאי 2010 (חודש או חודשיים לפני) לעשות שני דברים - הוא ביקש לערוך הסכם חדש בינינו שיתאם את החוק החדש בהתייחס להעסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם ודבר שני, מכיוון שהיו מספר עובדים עם ותק שמעל 9 חודשים - ביקש לקלוט את העובדים באופן ישיר כעובדים שלו. אחד מהם היה התובע. הסכמנו לכך בלית ברירה כי זה החוק" (עמ' 7 לפרוטוקול).

מר רביב הבהיר כי אין תכתובת כלשהי בין הנתבעת לבין המלון בנוגע להעברת העובדים האמורים, ולדבריו " רוח הדברים הייתה שמה שמגיע נשלם, ומה שלא מגיע - לא נשלם" (שם). לגישתו, התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורים שכן " לפי החוק עובד שנקלט על ידי המעסיק בפועל... המעסיק צריך לקלוט את זכויות הוותק שלו כולל זכויות הפיצויים" (שם).

8.                מר רביב העיד כי התובע הוסע מדי יום מביתו למלון וחזרה, ולכן אינו זכאי לדמי נסיעות (סעיף 5 לכתב ההגנה, שאומץ על ידו בתחילת עדותו). לדבריו, " אנחנו לקחנו את העובדים מהבית ובחזרה, כולל עובדת שעבדה במלון השרון וגרה בכפר יונה. ההסעה הייתה נוסעת לכפר יונה כאשר שיכון ותיקים נמצא באמצע הדרך בין נתניה לכפר יונה ולכן תמוה למה דווקא את יוני לא לקחו" (עמ' 7), ועם זאת " אני לא אומר אם התובע כן הוסע הביתה או לא הוסע הביתה אני רק אומר שזה תמוה" (שם). לדבריו, מי שביצע את ההסעות בפועל הינו עובד בשם שי ארביב (שכבר אינו מועסק בנתבעת), אך הלה לא זומן למתן עדות (על אף שטענתו המפורטת של התובע בנושא ההסעות הועלתה כבר בדיון המוקדם).

באשר לשאר הזכויות הסוציאליות לא סיפק מר רביב הסבר כלשהו או פירוט, מלבד טענה כי " הנתבעת לא הייתה אחראית על סידור העבודה של התובע, ימי חופשה וכו' נסגרו מול המלון ולא מול הנתבעת" (סעיף 6 לכתב ההגנה, אשר אומץ על ידו בתחילת עדותו). באשר לנושא הפנסיה לא הכחיש את זכאותו של התובע, אך ציין כי הזכאות לכך לא נאכפה במהלך השנים (עמ' 8).